כמה מילים על הבחירות (לא רק של ההסתדרות וזהו לא פוסט פוליטי)
מחר יתקיימו הבחירות של הסתדרות המורים ואני שומעת המון קריאות של מורים שלא מתכוונים להצביע או שיצביעו רק במידה והקלפי תגיע אליהם לבית הספר.
בואו נשחק את המשחק הפוך- אם התלמידים שלכם היו אומרים שהם לא מתכננים להצביע בבחירות למועצת תלמידים או לבחירות של ראשות העיר/המדינה,איך הייתם מגיבים?
לפני שנתיים זכיתי ללמד אזרחות בכיתה שבה לחלק מן התלמידים היתה זכות הצבעה. במהלך אותה תקופה למדנו מה זה ימין ושמאל, התלמידים חקרו על המפלגות השונות, קראנו את המצעים של המפלגות, ניהלנו דיונים בכיתה בנושא “למה להצביע אם גם ככה כלום לא משתנה (אמירה של אחד התלמידים)” ועוד. אחד הרגעים המרגשים עבורי היה כאשר אחת התלמידות התפרצה אל שיעור כשלימדתי בכיתה אחרת וצעקה שהיא יודעת מה הדעה הפוליטית שלה. פתאום,עוד חלק מהזהות שלה התגבש.
אני מאמינה בדוגמה אישית. אנחנו רוצים לפתח את זכות הבחירה אצל תלמידינו? בואו נתחיל מלפתח את זכות הבחירה שלנו. כמה קל לקטר ולא לעשות כלום. הסיסמה שלי היא שאסור להתלונן עד שלא ניסינו לשנות. אם ניסינו ולא הצלחנו, אז מותר לקטר (ועדיין צריך להמשיך ולנסות לשנות).
אז רגע לפני הבחירות, תעשו חושבים עם עצמכם- אתם חושבים שההסתדרות טובה? האם בדקתם על המועמדות וראיתם מה אמונתן ומה הן מציעות? איך אתם רוצים שההסתדרות תראה?
אני יודעת שאתם עצבנים על ההכפשות, האסאמאסים ועל איך שמערכת הבחירות הזאת נראית אבל עדיין…
לכו להצביע (לא משנה למי)! כן, גם אם זה אומר לקפוץ לסניף ולבזבז חצי שעה מהחיים שלכם. מבטיחה לכם שזה שווה הרבה יותר מחצי שעה.